עבודת כפים (עמלנות): היא חלק חשוב מהלמידה בבית הספר שלנו. היא כוללת עבודות יומיומיות כמו הכנת ארוחת בוקר משותפת, עבודות ניקיון, טאטוא החצר, השקיה וכד' וגם מלאכות יד פשוטות כמו תפירה, סריגה, אריגה, ליבוד, גינון, נגרות, בנייה בבוץ. ככל שגיל הילדים עולה אפשר ללמד מלאכות מורכבות יותר ויותר, כמו קליעה, קדרות ועוד.

מניסיוננו בבית הספר התכנית משפיעה לטובה על תלמידים במובנים רבים, הם אוהבים לעבוד, מתחברים דרך זה לחברה ולסביבה ומרגישים משמעותיים.

הנחת הבסיס של התכנית היא שעבודת הכפיים מזמנת הזדמנויות ללמידה וחינוך עצמי מתוך העשייה. בעולם הטכנולוגי בו אנו חיים, והמסכים מולם הילדים מבלים שעות רבות, המלאכה מעניקה לילדים התנסות, למידה וחוויה שחסרה להם מאד.

המטרות הן לפתח אצל הילדים תכונות חשובות כאחריות, חריצות, עצמאות, סבלנות, התמדה, נכונות למאמץ מתמשך, יוזמה ועוד. כולן חשובות ביותר להצלחה בלמידה והתמודדות עם אתגרים.

כמו כן לבסס את הבנת הקשרים בין המעשה לתוצאה, ולפתח הבנה של כללים, תהליכים ואמיתות מדעיות מתוך הפעולות שיש לבצע במלאכות.

במקביל, ולא פחות חיוני, זוהי הזדמנות לשכלל מיומנויות כמו מילוי הוראות מורכבות, מיומנויות מוטוריות שונות ועוד.

בתוך העיסוק בעבודת כפיים אפשר לשלב לימודי קריאה וכתיבה, לימודי חשבון, לימודי מדעים, גיאוגרפיה, היסטוריה וכד', וכן לפתח מודעות לאסתטיקה ונוי.

למידה דרך עבודות נצרכות שיש להם תוצאה ותוצר היא למידה פעילה, למידה משמעותית ולמידה רלוונטית. שני זמנים במערכת היומית מוקדשים ממש לכך:

• זמן פרנסה: הזמן של עשיה למען הכלל, למשל: ארגון והפעלת הספרייה, ניקיון שטחי המסדרונות והחצרות, טיפול בגינות, הכנת ארוחות בוקר, תחזוקת המטבח ועוד. כך הילדים מתחברים לסביבה שלהם, לוקחים אחריות, מבינים תהליכים ומשכללים יכולות מוטוריות. זוהי גם למידה באמצעות פתרון בעיות אותנטיות מחיי היום יום, המחייבת לומד בעל מכוּונות ומשמעת עצמית.
• בית מלאכה: זמן של עמלנות, קבוצות הקניה ותרגול מתמשך של מיומנויות כמו סריגה, תפירה, נגרות, אריגה, גינון, בנייה וכד'. העבודה בבית המלאכה מוכוונת תוצר שימושי ומעשי ומלמדת השקעת מאמץ מתמשך, סבלנות ואורך רוח לתהליך.

בנוסף יש עבודה ותוצרים מעשיים בפרויקטים שנעשים בזמן למידת חוץ או בסדנאות בזמן "המרחב".